שישה בכיס אחד

- אני רוצה נקניקיות. - יש לך בצלחת. - אני רוצה סלט, ובטטות ומים. - יש לך, קודם תגמרי את הצלחת הראשונה ואז תבקשי תוספת, את כל הזמן עסוקה במה האחיות שלך מקבלות ולא במה שאת צריכה! ואתה? במה אתה עסוק כשאתה מסתכל בציודם וזיוודם של אחרים? בסדר של הדברים? בארגון? עולם הנוחות של שוכני הקראוונים מגוון ומפותל. כל עוד יש מקום על הרכב אפשר להעמיס סירה, ואם לא סירה קיאקים - זוגות זוגות ברא אותם, ואם לא קיאקים סאפ או גלשן. לכל אתר קראוונים יש את היעוד שלו, מה באנו לעשות כאן? שייט ודייג - סירות ואופנועי ים. חוף - גלשנים וסירות מירוץ. איזור הררי - אופנועי שטח. לוקחים ומעמיסים הכל והכל מדוגם ומסודר ומופרד לפי נושאים. שוכני הפארקים מתחלקים לשוכני סופ"ש - משפחות ושוכני אמצע השבוע - גמלאים. מה שהעלה את השאלה איך הייתה נראית תקופת הפנסיה שלך אם היית חוסך לעצמך לפנסיה נורמלית? בעוד עמוק בתוך ראשי, אני שומע בווליום נמוך את שאול אמסטרדמסקי מספר למה דופקים אותנו בפנסיות ולמה חשוב לעשות ככה וגם כזה וזה משהו עם אקטוארית ומשהו עם קרנות הפנסיה וזה שמות את הכסף שלנו וזה בקרנות וזה. אז בזמן הזה אני רואה א...

- תשמעי, יש לך תחת של משאית. - זה לא יפה איך שאתה מדבר אליי. - לא, רציני, את נורא רחבה מאחורה, צריך לראות שאת לא מורידה מראות של רכבים ומגרדת את הקירות או נכנסת ברכבים שבאים ממול. - אל תיסע איתי! - רגע, - באמצע הכביש. אל תיסע איתי באמצע הכביש. יהיה בסדר. אתה באוסטרליה. סע לאט. - לאן נוסעים? לאן באמת? (מתוך: שיחות בראש עם ליידי קראוון) שבוע עבר לו, עף. הסתובבנו בעיר, ראינו שלושה רכבים, שני קראוונים. בדיקות מקדימות, פתיחת חשבון בנק, העברת הכסף מהחשבון הישראלי לאוסטרלי. גני משחקים, גלגל ענק, מרתון של הדרקון הראשון שלי 1 ו 2.  במהלך השבוע אלישיה, המארחת של ה airbnb שבו אנחנו מתארחים, הזמינה אותנו לצפות בזריחת הירח יחד עם הוריה וחבריהם בsandegate. חלק משכני הרחוב הנמצא מול הים מתאספים אחת לחודש לצפות בזריחת הירח המלא מהים. פיקניק קטן, כמה כוסות יין, גבינות, קרקרים, פירות, מאוד בטוב טעם, מאוד מאופק, ואז כשעולה הירח המלא מהים בשעות הדמדומים נוהמים כזאבים אל הירח וחוזרים לנשנש ולשתות.  אחרי שבוע של חיים בפרברי בריסביין נראה שכל העיר בנויה מרצ...

ימים ראשונים בבריסביין, קווניסלנד, אוסטרליה. לפני הטיסה המתח וההתרגשות התחילו להשפיע אלינו והתחלנו לאבד שנות שינה בלילה, מה שלמעשה כבר בנה לנו את הג'לטלג בישראל. טסנו דרך סיאול, טיסה שערכה כמעט עשר שעות, הפסקה של 4  שעות ועוד טיסה במשך תשע וחצי שעות לבריסביין. תיק אחד שאיתו עלינו למטוס הוקדש כולו לבגדים להחלפה ולמגבות... מה ששמענו עליו התברר כנכון! יש מקלחות חינם בשדה התעופה בסיאול! התקלחנו, הוצאנו קצת מרץ באזור משחקי הילדים והמשכנו לטיסת הלילה הבאה. נחתנו בבריסביין בשעה שבע בבוקר. עם בחילות וסחרחורות... הבנות התחילו להירדם ולהימרח. הנהיגה בצד ההפוך של הרכב יוצרת בלבול בטח אחרי 48 שעות ערות. נוסעים בצד שמאל וההגה בצד שמאל, אתה בא לאותת ומפעיל את המגבים. נסענו לבית של דורון, חבר ילדות של דוד שלי (נוה) ואחרי ארוחת בוקר קצרה הגענו לדירת האירוח שלנו בצפון בריסביין. בערב יצאנו לאכול ומצאנו המבוגריה בשכונה, עם האוכל חזר מצב הרוח הטוב וטליה ורותם התחילו לרקוד משיר שהקפיץ אותן, היה ממש מצחיק. חזרנו לישון מוקדם בסביבות שבע בערב. והג'ט לג העיר את כולנו בסביבות 1:30 בלילה. ע...

החיים זה מה שקורה בזמן שאתה מסתכל על דפים של קראוונים למכירה באוסטרליה. אנחנו לא ישנים כבר שבועיים. מוצאים את עצמנו מסדרים את הבית עוד קצת או בודקים איזה אתר בשלוש וחצי בלילה. ככה זה, ג'ט-לג מעכשיו. ההכנות לא נגמרות, כנראה יגמרו רק כשנצא מהבית. ואנחנו מנסים לשמור על רוח טובה ולא לריב על כל דבר אלא רק כל דבר שני. עזר לשלוח את כל הזאטוטים מחוץ לבית לכמה ימים. אפשר היה להוריד הילוך ולשמוע קצת שקט. נוכל להתגעגע גם לימים האלו בחודשים הקרובים. יש כל מיני פרידות, רשמיות, חבריות, עצובות ושמחות. אנחנו מגלים כמה חברות וחברים יש לנו, כמה הם מכירות אותנו ובסה"כ גם זה כיף. אז מה הדברים החשובים כשנוסעים עם כל כך הרבה אי ודאות (אנחנו לא יודעים איזה קרוואן יהיה לנו, מה נצטרך בשבילו ומה לא...)? יש לנו 6 קיטבגים בגדלים משתנים. כולל אחד בגודל מופרע של 190 ל'. מכונה "התיק הגדול גדולי". אנחנו מחביאים בו מחצלת 5X5 חדשה שתבוא לטייל איתנו. ויש תיק ציוד טיולים, תיק סכינים טובות ודברים לבישול, תיק תבלינים, ארגז תרופות (אני בת של רופאים, זה מחייב), תיק חבישה, ערסל, מזרן יוג...

שלב ההכנות לטיול הגדול בעיצומו ואנחנו מתחילים לכתוב. עוד שבועיים אנחנו בארץ אחרת, בזמן אחר. ועכשיו מתכוננים... קצת עלינו: משפחת בר, שני הורים וארבעה ילדים. אני תמר, תכף בת ארבעים, דוחה את המשבר המפורסם בעזרת מסע משפחתי לאוסטרליה וניו זילנד, הגשמת החלום הכי ותיק שלי כמעט. למה החלום לא התגשם? פשוט עד עכשיו לא הצלחתי להגיע לשם, ובשביל לחזור להגשמה היה צורך באירוע חגיגי כמו אמצע החיים. נוה, בן זוג אהוב, הסכים להצטרף. הוא גם יכתוב כאן לשמחת כולנו. הילדות: ניצן בת 11 וחצי, טליה בת 9 וחצי, רותם בת כמעט 8 ונטע בן 3. אכן חגיגה. המסע שלנו יכלול את אוסטרליה וניו-זילנד. ארבעה חודשים באי הגדול עם הקנגורואים והקואלות, ושלושה חודשים בארץ של הבאנג'י והקיווי (הציפור, לא הפרי). . מה הקאצ'? נגור בקרוואן, נתגלגל בין כל מיני מקומות ואנשים, קהילות, חברים ומשפחה. שבעה חודשים של דרך. אנחנו חברים בקיבוץ נערן, בתנועת הבוגרים של המחנות העולים, ועושים כל מיני דברים בחיים. החלטנו לעצור קצת את כל המעשים ולצאת למסע, אישי, משפחתי. לפגוש את העולם ואת עצמנו. לשנות את נקודת המבט על החיים...