תחת של משאית

- תשמעי, יש לך תחת של משאית.

- זה לא יפה איך שאתה מדבר אליי.

- לא, רציני, את נורא רחבה מאחורה, צריך לראות שאת לא מורידה מראות של רכבים ומגרדת את הקירות או נכנסת ברכבים שבאים ממול.

- אל תיסע איתי!

- רגע,

- באמצע הכביש. אל תיסע איתי באמצע הכביש. יהיה בסדר. אתה באוסטרליה. סע לאט.

- לאן נוסעים? לאן באמת?

(מתוך: שיחות בראש עם ליידי קראוון)

שבוע עבר לו, עף. הסתובבנו בעיר, ראינו שלושה רכבים, שני קראוונים. בדיקות מקדימות, פתיחת חשבון בנק, העברת הכסף מהחשבון הישראלי לאוסטרלי. גני משחקים, גלגל ענק, מרתון של הדרקון הראשון שלי 1 ו 2. 

במהלך השבוע אלישיה, המארחת של ה airbnb שבו אנחנו מתארחים, הזמינה אותנו לצפות בזריחת הירח יחד עם הוריה וחבריהם בsandegate. חלק משכני הרחוב הנמצא מול הים מתאספים אחת לחודש לצפות בזריחת הירח המלא מהים. פיקניק קטן, כמה כוסות יין, גבינות, קרקרים, פירות, מאוד בטוב טעם, מאוד מאופק, ואז כשעולה הירח המלא מהים בשעות הדמדומים נוהמים כזאבים אל הירח וחוזרים לנשנש ולשתות. 

אחרי שבוע של חיים בפרברי בריסביין נראה שכל העיר בנויה מרצף אין סופי של פרברים ושכונות עם בתים ומגרשים ודשא. העיר פרוסה על איזה 50 ק"מ מדרום לצפון ולכל פרבר איזור תעשייתי עם קניונים ומגרשים ואזור תעשייה ומוסכים ומגרשי מכוניות יד שנייה. בכלל, כשמחפשים משהו, אז או שלא רואים אותו בכלל או שרואים אותו בכל מקום ורואים רק אותו. נראה שכל תושבי בריסביין בעסקי הרכבים, מוסכים, צמיגים ואביזרים לרכב.

דורון גבריאל המלך מלווה אותנו וחונך אותנו, בא איתי לראות רכב, מתמקח על המחיר, נוסע יחד איתנו למשרד הרישוי, מהווה כתובת לכל עניין רשמי ובלתי רשמי, מארח, מציע עזרה איפה שאפשר. לוקח את הילדים לאכול ונותן לנו זמן לסידורים.

- איפה אתם? 

- מחוץ לפיש אנד צ'יפס.

- איזה?

 -משהו זה וזה.

- לא זה לא טוב. תלך אחד לידו.

במהלך השבוע התקרבנו מאוד והוא הפך לחבר הקרוב שלנו בבריסביין. מזל שהיה לנו את דורון.

נסעתי הרבה וחרשתי את העיר. קצת קשה להסתדר עם ילדות בסידורים לראות רכב או קראוון, ככה שיצא שתמר נשארה קצת עם הילדות בבית ובכל זאת גם להצליח לעשות דברים יחד. אז היינו בגלגל ענק, ובמוזיאון המדע, ובקנגרו פויינט. 

נטע עדיין שואל אם חוזרים לבית הקטן או לבית בנערן, עושה רושם שהוא עדיין לא מבין את השינוי ובנסיעה של שעתיים אנחנו יכולים לחזור הביתה. ההתמודדות איתו לא תמיד קלה, והוא עושה קצת בלאגן, אנחנו מניחים שייקח לו זמן להבין את הרעיון. הבנות בסדר הראש והמבט עובר בין המסכים לנוף שנשקף מחוץ לרכב. ניצן וטליה קוראות הרבה ורותם משחקת. הצלחנו לשבת ללמוד איתן כמה פעמים השבוע.

 הצטיידנו, הסתובבנו, קנינו, אכלנו והיינו בבריסביין, אנחנו מוכנים. עכשיו רק נשאר לשים אצבע על המפה ולצאת לדרך.

אוכלות דונטס עם ציפוי בקניון המקומי