חוף ארלי - תמונת מצב

מתי ידעתם שאתם חווים את התקופה היפה בחייכם בזמן אמת? בחתונה, בהולדת ילדיכם, בשנת השירות, אחרי השחרור?  אפשר לחשוב על עוד נקודות ציון. טיול לסיני, להרי אילת, לדרום אמריקה, לרמת הגולן?


אצלי התובנה הזאת הגיעה תוך כדי השייט שהיינו בו עם חברת Airlie beach day sailing חברה של זוג שהתחילה לעבוד רק שבוע שעבר. בקבלה של אתר הקראוונים היו על הקירות פליירים של עשרות חברות ששטות לחופים ולאתרי שנירקול. חלק הציעו סירה מהירה, חלק הציעו יאכטה עתיקה. האשה בקבלה אמרה לי, יש פה מישהו עם נסיון שפתח ממש עכשיו חברה משלו. הוא לוקח מקסימום עשרה נוסעים. אם תזמינו אצלו יש סיכוי שתהיו לבד. בגלל חופשת שליש בבתי ספר חלק מהחברות והשיוטים היו מלאים. החלטנו להמר על החברה החדשה.
ביום שני בבוקר פגשנו את האנה על הרציף.בין כל דוכני השיוטים של שלל החברות השונות עמדה בחורה צעירה בבגדים לבנים וכובע כחול. You must be tamar? היא שאלה אותי. תמר בדיוק parking the car אני נוה.
ירדנו לרציף ובין סירות מירוץ ענק וקאטמרנים. הגענו ליאכטה של דייל. לאחר הכרות קצרה ושיחת בטיחות עלינו נרגשים ליאכטה. יצאנו לים. אנחנו האנה ודייל. הים היה רגוע והבוקר שקט. וכך שטנו כשעתיים על המים.

האנה העסיקה את נטע ואת הבנות ותמר אני ודייל ישבנו ודיברנו בנחת על היאכטה על הים ועל האיים. דייל מסתבר, חיי עם אשתו 6 שנים ביאכטה בשייט מסביב לאוסטרליה. ב14 החודשים האחרונים הוא עסק בהקמת העסק והשגת כל האישורים הרשיונות והביטוחים הנדרשים. הוא כמעט התייאש וויתר אבל לאט לאט, אישור אחרי אישור רשיון אחרי רשיון הכל הסתדר והוא יצא לדרך.
בדרך לאיים, ראינו צב מים מציץ וצף לו. רותם לקחה את ההגה וניווטה לכיוון האיים. ניצן וטליה העסיקו את עצמן בחרטום. נטע גילה את מלאי הבננות והמיץ.

הגענו לאחד האיים ושם עלינו על חליפות מחשש לעקיצת מדוזות ארסיות שלא נמצאות כרגע באזור אבל ליתר בטחון. המים היו צלולים והריף יפיפה, נטע נבהל מהדגים ועלה לסירת הגומי ואנחנו המשכנו לשנרקל. אח"כ עלינו לסירה ושטנו לחוף טורקיז בו אכלנו ארוחת צהריים טעימה. משם חזרנו לחוף. במהלך השייט חזרה התקבלה החלטה לחזור לשייט נוסף עם דייל למחרת.

ביום שלישי כבר היינו יותר מוכנים ובאנו עם ערכת ציור שקיבלנו ממורן פאר רביב, ומשחקים עבור נטע. את האנה החליפה אמא של דייל, אשה בת 74, שייטת מנוסה ששטה כבר 16 שנים מסביב לאוסטרליה (כן, קראתם נכון, היא חיה את החיים כמו שצריך).
הפעם הגענו לאזור אחר בחיבור בין אי הוק לאי היימן ובו ריף אלמוגים עשיר במיוחד. ניצן ראתה צב ים אוכל אצות מתחת למים וקראה לנו. אחרי הצפייה בצב עלינו לסירה לאכול צהריים ושטנו חזרה ליבשת. הבנות השיטו את הסירה בתורות ודייל דג דג כסוף וארוך, ההתרגשות עלתה אף יותר.

בסיכום היום אמרתי לדייל, שיש לו אחלה חברה ושהם הצליחו לגרום לנו להנות כמשפחה וכפרטים. זה משהו אחד שחלק מהמשפחה תצליח להנות מכל החוויה ומשהו אחר שכל אחת ואחד יצליחו להנות בדרכו שלו מהשייט והשנירקול. אני רוצה להמליץ למי שקורא את הבלוג ומתכנן טיול ארוך באוסטרליה, לא לוותר על airlie beach ויותר מכך לא לוותר על חוויה יחודית עם Airlie beach day sailing
אלו באמת היו היומיים המופלאים ביותר באוסטרליה עד כה.

היום, עלינו על מעבורת שלקחה אותנו לריף המרוחק. מעבר לאיים. אל השונית הגדולה עצמה.
שטנו 3 שעות, רק  אנחנו ועוד שלוש מאות תיירים סינים. הגענו לתחנת עגינה מלאת אטרקציות...
תמר עלתה על חליפת צלילה וירדה לצלול מיד.

אני והילדים עלינו לאיטנו על ציוד ונכנסנו להסתכל על הדגים על פני השונית. כבר בכניסה חיכה לנו החבר הגדול שהופיע בתמונה.

בהמשך הצלחנו להתגבר על הפחד (נטע) מים במסיכה (טליה) ומים בשנורקל (ניצן) ועברנו על השונית לאורך ולרוחב.

יצאנו לארוחת צהריים ותמר ואני התחלפנו. אני ירדתי לצלול והיא שנירקלה עם נטע ורותם. הריף הרחוק הוא אולי אחד המקומות האחרונים עדיין שהאלמוגים בריאים והדגים שוחים בכמויות מעוררות התפעלות. ברקודה, כריש שלל דגים ואלמוגים בשלל צבעים פזורים למי שיורד לצלול. אחת מהצלילות הטובות שהייתי בהן.
האוירה המשפחתית טובה מאוד. כולם נהנים ומרוצים ומלאי חוויות. הילדים צוברים ביטחון וניסיון בתוך המים. ופשוט לא רוצים לעזוב כל כך מהר את airlie beach.
אז מתי יודעים בזמן אמת שזה זה. שעכשיו זו אחת התקופות הטובות ביותר?
כשכולם נהנים. תמר, ניצן, טליה, רותם, נטע ואני. כולם שותפים לחוויה עמוקה שלכל אחת ואחד היא טיפה שונה וטיפה דומה ועדיין מאוד משמעותית. כשהפירגון זורם בקלות והחיוכים בשפע.